קְנַאק ד'אַלְזָאס KNACK D'ALSACE

כתבה מס' 224 (5 מתוך 5 אודות העיר שטרסבורג) 

מאכל אלזאסי טיפוסי-מסורתי, המייצג את אזור אלזאס שבצפון-מזרח צרפת, מאז המאה ה-16, במיוחד את העיר שטרסבורג, נקרא גם "נקניקיות שטרסבורג" ומהווה את אחד מסמליה הגסטרונומיים של עיר זו.

שף-ליאורה, מתכון בבקשה ! 

גירסה פשוטה וקלה להכנה, בלי להכין את הנקניקיות עצמן. 

המיצרכים:  

8 נקניקיות עסיסיות שמנמנות 

1 בצל גדול 

כף חמאה או שמן 

1 כפית חרדל דיז'ון + כפית דבש קטנטנה 

חצי כוס יין לבן יבש 

מעט פלפל שחור 

ההכנה:  

פורסים את הבצל ומטגנים על אש בינונית בשמן או חמאה, עד שמזהיב ומתרכך. מוסיפים את היין הלבן ומבשלים כ-3 דקות. 

מוסיפים חרדל, מעט פלפל ודבש. מניחים את הנקניקיות ברוטב ומבשלים על אש נמוכה כ-5-7 דקות בלבד. לא להרתיח בחוזקה, כדי שלא תתפוצצנה. 

מגישים חם עם כרוב כבוש, תפוחי אדמה מבושלים או פירה.

ולאחר הנקניקיות הטעימות, נסיים את הביקור שלנו בשטרסבורג בכתבה זו, ה-5 במספר !

LA GRANDE ILE 

האי הגדול של שטרסבורג ניצב במרכז ההיסטורי של העיר, מוקף ב-2 זרועות של הנהר אִיל, ומרכז סביבו שלל מבנים ואתרים, בעלי חשיבות דתית-היסטורית-תרבותית-ארכיטקטונית-תיירותית, כיכרות הומות ורחובות גדושים עם חנויות יוקרה, בוטיקים, ברים, מסעדות, בתי קפה ושווקים. שוק חג המולד הנחוג בכל שטחה, מאז שנת 1570, מושך אליה יותר מ-3 מיליון מבקרים מכל העולם. 

בין אתרים הדת, נמצאים בכיכר קתדרלת נוטרה-דאם של שטרסבורג, כנסיית סן-תומאס, כנסיית סן-מרטן, כנסיית סן-פייר-לה-ויו, כנסיית סן-פייר-לה-ז'ון, כנסיית טמפל-נוף, הכנסייה הרפורמית והכנסייה המתודיסטית. 

אתרים אחרים: כיכר קלבר, בית קמרזל, כיכר גוטנברג, ארמון רוהאן עם 3 המוזיאונים שבו, כיכר ברולי, בית האופרה, בנין אובט, כיכר מרשה-גאיו, בית הטאנרס וחלק ניכר מרובע "פטיט פראנס".

PLACE GUTENBERG

כיכר גוּטֶנְבֶּרְג, במרכז הגְרַאנְד אִיל, נקראת על שמו של יוֹהַנֶס גֶנְסְפְלַיישׁ צוּר לַאדֶן צוּם גוּטֶנְבֶּרְג, (1397-1468), ממציא גרמני, אבי מהפכת הדפוס, אחת ההמצאות החשובות ביותר באלף השני לספירה. נולד אמנם במַיינְץ שבגרמניה, אך חי בשטרסבורג בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-15, שם הגה את הרעיון של סְדָר אותיות עשויות מסגסוגת קשיחה יחסית, על מנת שיוכלו להדפיס מספר רב של עותקים. ואכן, הספר הראשון שהדפיס בשנת 1436 היה...התנ"כ.

הכיכר אמנם לא גדולה במיוחד, אך מיקומה המרכזי, מול הקתדרלה ובית קַמֶרְזֶל, הפכו אותה במאה ה-18 למרכז המנהלי והפוליטי של העיר. בשנת 1840, במלאת 400 שנה לפיתוח נושא הדפוס על ידי גוּטֶנְבֶּרְג, הציבה העירייה פסל ברונזה עם דמותו, בשילוב עם נטיעת עצים ונטיעת ערוגות פרחים. 

פסטיבל בנושא הדפוס, מתקיים בכיכר, מידי שנה. חשוב לציין שמתחתיה מצוי חניון תת-קרקעי ענק.

L'EGLISE SAINT-THOMAS 

מה שהתחיל במאה ה-6 כמקום פולחן המוקדש לשליח תוֹמַאס, בדרום הגְרַאנְד אִיל, ליד "צרפת הקטנה", הפך במאה ה-9 לכנסיה, כיום אחת החשובות ביותר בשטרסבורג, מהיבט תרבותי-היסטורי-אדריכלי, למרות שלאורך השנים נהרסה ונבנתה מחדש. 

הכנסיה שמסווגת כמונומנט היסטורי מאז 1862, גאה להציג ולהרשים עם אורגן הגלריה ואורגן המקהלה, אנדרטאות קבורה וסרקופגים, ציור קיר מהמאה ה-15 אחד הגדולים ביותר בצרפת, שלוש נברשות באולם הראשי, עשויות מפליז בתחילת המאה ה-19, בריכת טבילה מתוארכת למאה ה-15, 6 פעמונים וחלונות ויטראז'.

אגב, אירוע הפולחן שנ"ל, מתקיים גם כיום, לצד אירועי תרבות (קונצרטים) ואמנות.

QUAI DES PECHEURS 

רציף הדייגים הציורי, שניבנה בשנת 1438, נמצא ממזרח לגְרַאנְד אִיל, מחוצה לו, בהמשך של קֵיי דֶה בַּאטֶלְיֵיה, בצמוד למקום בו נפגשות זרועות הנהר אִיל. זה המקום אליו מתנקזים כיום חיי הלילה של שטרסבורג. רוב הבתים ניבנו במאות ה-17 וה-18, ובהם דירות קטנות, שמרביתן מאוכלסות בסטודנטים. מהבתים נשקף נוף מרהיב של הנהר וגם של כנסיית סט. פּוֹל. 

כך גם הדוֹברוֹת העוגנות לאורך הרציף. חלקן למגורים, אך מרביתן משמשות כברים, מועדוני לילה ומסעדות.

MAISON DE TANNEURS

מצפון לגדה הימנית של הנהר איל, בלב "צרפת הקטנה", שוכן המוסד החביב הזה, בן 500 השנים, המהווה בעצם מסעדה, בה פרנסואה לנהארדט וצוותו, ישמחו להרשים את הסועדים עם מנות של מטבח אלזאסיאני אותנטי, באווירה הקסומה של הבית חצי-עץ, או בימים שטופי-שמש, על המרפסת המשקיפה על הנהר. 

ובין המנות: כרוב כבוש בשיטה מיוחדת וסודית, שהמתכון להכנתה עובר מדור לדור, שוקרוט, קוגלהוף, בקהוף, טארט פלמבה ו...קנאק ד'אלזאס, כמובן. 

ניבנה בשנת 1572 כבית עורות, לשימושם של הבורסקאים, כמו גם לשימושם של הדייגים והטוחנים. בשנת 1949 רכשו את המבנה 8 מגדלי יין מאזור כרמי אלזאס, והסבו אותו לוַויְנְסְטוּבּ, בית אוכל אלזאסי, מעין טברנה, בו מגישים יין ואוכל מקומיים. וכך השתמר המקום.