בּוֹטֶרוֹ נַאנְטֵייז BOTTEREAUX NANTAIS

כתבה מס' 211 

סופגניות מסורתיות, קטנות ופריכות, שמוצאן בעיירה לֶה לוֹרוּ-בּוֹטֶרוֹ בת כ-9000 תושבים, כ-20 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר הגדולה נאנט. צורתן מעויינים, או מלבנים, או יהלומים ומרכיביהן פשוטים למדי: קמח, סוכר, חמאה וביצים, והדעה הרווחת היא שהן הגיעו לעולם בימי הביניים, כמאכל משביע לפני צום כלשהו.

שף-ליאורה טוענת שבמחוזותינו קוראים לעוגיות אלה "אוֹיְזֶן-בְּלוֹיְזֶן", ויש לה גם מתכון: 

המיצרכים:  

500 גרם קמח 

100 גרם סוכר 

100 גרם חמאה רכה 

3 ביצים 

10 גרם אבקת אפיה 

שקית סוכר וניל 

2 כפות רום 

קורט מלח 

שמן לטיגון 

אבקת סוכר לפיזור  

ההכנה: 

מערבבים בקערה קמח, אבקת אפיה, סוכר, סוכר וניל ומלח. מוסיפים חמאה רכה ומפוררים בידיים עד מירקם פירורי. מוסיפים ביצים ורום ולשים לבצק אחיד ורך. 

מכסים ונותנים לבצק לנוח כשעה. 

מרדדים את הבצק לעובי של כחצי ס"מ וחותכים למלבנים קטנים או מעויינים. נהוג לעשות חריץ קטן באמצע. מחממים שמן עמוק ומטגנים עד זהוב. מוציאים לנייר סופג ומפזרים אבקת סוכר.

LE LOROUX-BOTTEREAU

התיירות בלוֹרוּ-בּוֹטֶרוֹ  מתחלקת ל-3 נושאים. החלק הראשון כולל אתריים מקומיים, אתרי דת ברובם, כמו כנסיית סן-ז'אן-בטיסט על שלל הפסלים הניצבים בה, שרידי שאטו דו לורו-בוטרו שנבנתה אי-שם במאה ה-12, מנזר סט.-רדגונד המשמש כיום כמוזיאון יין ושתי טחנות רוח שנבנו באמצע המאה ה-19. 

החלק השני בתיירות כולל את שפע הכרמים שמסביב, "כרמי המוסקאדט" ששמם הולך לפניהם, ואילו החלק ה-3 הינו הטירות היפות הרבות, 11 במספר, מתוך כ-3000 טירות בכל עמק הלואר, העוטפות את העיירה וסביבתה.

CHAUSEE DES MOINES

דרום-מערב מלורו-בוטרו, צמוד לעיירה וֶורְטוּ, בלב הנהר סֶוֶור נַאנְטֵז, נבנה באמצע המאה ה-10, על ידי נזירים מקומיים, מעבר אבן, מעין סוללה, ראשית, על מנת לאפשר מעבר שתי גדות הנהר, בין העיירה וורטו לכפרים שמדרום לנהר. שנית, ע"מ לאגור מים ולווסת את זרימת מי הנהר באמצעות ה-ECLUSE, מִינְעָל, ולאפשר בכך מעבר סחורות כיינות, מלח וחול אל העיר נאנט. ושלישית, לצורך הקמת  טחנת מים שפעלה עד סוף המאה ה-18. 

הרשויות במקום גילו והבינו את הפוטנציאל התיירותי של מיזם ישן זה, ואכן החל משנת 2020 מתבצעות באזור עבודות פיתוח, ביסוס תשתיות, פתיחת מסעדות וריענון הפארקים שמסביב לאתר. ואכן, התיירים מצביעים ברגליים, מגיעים לאזור ונהנים משפע שבילים להולכי רגל ולדוושני אופניים.

LES VIGNOBLES DE MUSCADETTE 

כרמי מוּסְקָדֶה ממוקמים מזרחית לנָאנְט, והאזור שמסביב לעיירה לוֹרוֹ-בּוֹטֶרוֹ ידוע כגדול וכמפורסם ביותר מסוגו בצרפת. היינות המופקים מענבי כרמים אלה, הינם לבנים ויבשים, אידיאלים לאכילה עם פירות-ים, דגים וגבינות, ונחשבים ליינות הגדולים של עמק הלוּאַר. ואכן, הזן הפופולרי ביותר הוא של האזור: "מוּסְקָדֶה דֶה סֶבְר אֶ מַאיֵין". 

כורמי האזור הבינו זה מכבר, כי יין ותיירות הולכים ביחד, ומרביתם יזמו סיורי יין וטעימות באזור הטרואר התוסס, חלקם כולל טעימת גבינות מקומיות וחלקם מגיש ארוחות שלמות על בסיס מוצרים מקומיים. הסיורים מתקיימים הן בכרמים והן במרתפים העמוסים בחביות, והם מלווים בהסברים על כל שלבי גידול הגפנים וייצור היין. בנוסף, מתקיימות סדנאות להכרת זני הענבים ושילוב היינות במאכלים השונים.

LES CHATEAUX 

הזכרנו כי העיירה לוֹרוֹ-בּוֹטֶרוֹ מוקפת ב-11 טירות, כל אחת מרשימה-מעניינת-מרתקת. נתייחס כאן ל-4 מהן.

CHATEAU DE CLERMONT 

היפה והמרשימה ביותר מבין 4 הטירות שלהלן. נבנתה בסגנון לואי ה-13 באמצע המאה ה-17. ניצבת מצפון ללוֹרוֹ-בּוֹטֶרוֹ, מעבר לנהר לוּאַר, על אתר מנזר לשעבר, מסווגת כמונומנט היסטורי החל מנובמבר 1941, ונודעת החל משנת 1967 כרכושו הפרטי של השחקן-קומיקאי לוּאִי דֶה פִינֶס, בה גם מצא את מותו ונקבר ב-1983. 

לאחר מותו, המשפחה התקשתה לתחזק את המקום, שנמכר לאגודה המטפלת באנשים עם מוגבלויות ו/או הפרעות נפשיות. גן הוורדים שטופח בזמנו על ידי לוּאִי דֶה פִינֶס – נשמר. בשנת 2005 עקב בעיות כלכליות, נמכר המקום ליזם נדל"ן, והוקמו בו 45 יחידות דיור לאנשים פרטיים.

CHATEAU DE LA FREMOIRE  

דרומה-מערבה מלוֹרוֹ-בּוֹטֶרוֹ, על גדת הנהר לה סֶבְר נָאנְטֵייז, בלב כרמי נָאנְט, ניצבת טירת לָה פְרֵמוּאַר, שהחל מתחילת האביב ועד הסתיו, מוקדשת כולה ליינות מוסקדט: סיורים מודרכים, טעימות, סדנאות, טיולים בעיירה הסמוכה וֶורְטוֹ VERTOU, ארועי אוכל ויין ומפגשים של ייננים. בטירה קיימת מסעדה, דֶה לָה פוֹנְטֵיין, בהנהלת רוֹבִּין ותִיבּוֹ, שמתמחה במאכלים כפריים על בסיס מוצרים מקומיים.

                      שאטו דה קְלֵרְמוֹנְט                                                       שאטו דה פְרֵמוּאַר

CHATEAU DE CLISSON 

דרומה מלוֹרוֹ-בּוֹטֶרוֹ, על שלוחה גרניטית של הגדה השמאלית של הנהר סבר ננטאז (שמתמזג בהמשך עם נהר הלואר), ניצבת טירת קליסון המבוצרת, שבנייתה החלה במאה ה-11 והסתיימה אי-שם במאה ה-15. 

נהרסה במהלך 10 שנות המהפכה הצרפתית (1789-1799), אך שוקמה בין 1974 ל-1993 ומסווגת כמונומנט היסטורי החל מ-1924. במהלך תקופה זו, הטירה שימשה השראה לציירים, פסלים, סופרים ומשוררים רומנטיקנים. 

כיום הטירה פתוחה לסיורים, לאורך כל השנה, מלווים בסרטונים עם הסברים על ההיסטוריה של המקום ועל האדריכלות שלו. כמו כן, מתקיימים בין קירותיה אירועי תרבות ותערוכות שונות.

CHATEAU D’OUDON 

הטירה המבוצרת של אוֹדוֹן נבנתה בסוף המאה ה-14 ותחילת המאה ה-15, קצת צפונה מלוֹרוֹ-בּוֹטֶרוֹ, על גבעה סלעית המשקיפה על עמק הנהר לוּאַר, ועל מפגשו עם הנהר הָאבְר, כחלק ממערך הגנה על הסביבה.

 בנויה מפצלי אבן שיסט, מעין לוחות סלעיים דקים המונחים זה על זה, בצבע אבן טוף (שחור-אפור). בולט בה במיוחד המבצר הגבוה, 32.50 מ', שעליו מתנוסס צריח מתומן בגובה של 7.50 מ'. עוביין של הקירות – 3 מ'. המגדל מסווג כמונומנט היסטורי החל משנת 1866, ויתר חלקי המיתחם – החל משנת 2000. 

הטירה פתוחה לביקורי הקהל הרחב ונערכים בה סיורים מודרכים ע"י צוות מקצועי מיומן.

                        שאטו דה קְלִיסוֹן                                                           שאטו ד'אוֹדוֹן