OURCINS קיפודי-ים, לא מה שחשבתם
22Aug
OURCINS קיפּוֹדֵי-ים, לא מה שחשבתם
(חורג היום מאזור הווז' עם סיפור קצת ים-תיכוני)
לא פעם, בהיכנסנו לחוף ים לא מוכר, אנו מוזהרים מפני קיפודי-ים. אבל מביני דבר יודעים שבעל חיים דוקרני ודוחה זה – אין תוכו כברו.
באחת מחופשותינו בדרום-צרפת, על חוף הים התיכון, נקלענו למפרץ מבודד, שחופו מתוחזק ע"י המלון בו התאכסנו. היינו 7 נפשות על החוף: אשתי ואני, שני ילדינו, שתי תיירות צעירות מדנמרק ומציל מקומי, שהיה אחראי גם על התחזוקה בחוף.
בשעת צהריים, כשכולם נמנמו תחת השמשיות, עלה המציל על חסקה קטנה, חתר למרחק כ-30 מ' מהחוף, קפץ וצלל מידי פעם לים, כשבכל פעם הוא מעלה 3-4 יצורים קוצניים משונים על החסקה. אלו קיפודי-ים סגולים, עם קוצים קצרצרים, המאפשרים לאסוף אותם ידנית, בעדינות. בשובו לחוף, לאחר שאסף כ-20 קיפודי-ים, נטל סכין, ובָצַע אותם לרוחבם. את החלק התחתון שצורתו כיפה, זרק לים, מאכל לדגים. בכיפה העליונה נמצאות השחלות, שצבען כתום והן הבשר הראוי למאכל. בעזרת כפית, או סכין מעוגלת או בעזרת ציפורן ידו, גרד את "הכתום הטעים הזה" ישר לפיו. וכמובן, הזמין אף אותנו לטעימת ניסיון.
למותר לציין, כי לאחר שטעמנו, צללנו בני ואני ושלינו מקרקעית הים כ-30-40 קיפודי-ים, וכך נהנינו מארוחת צהריים שונה, הרפתקנית וטעימה. אגב, בשלב זה הצטרפו לארוחה אשתי, בתנו ושתי התיירות הדניות המנומנמות.
למחרת כבר הגענו לחוף זה מצויידים כהלכה: משקפי צלילה ושנורקלים, כפיות, לימונים (זילוף כמה טיפות לימון מעל, משביח את הטעם) ו...איך אפשר בלי בקבוק יין לבן.
 |  |
 |  |
הערות