06 Jul
06Jul

כתבה מס' 147 ומס' 6 בסידרה אודות העיר מוֹנְפֶּלְיֵיה

בֵּרָלֶ'ה, בֵּרָלֶ'ה, צא החוצה, אבא ואמא יקנו לך עוגה.... 

כך היינו שרים לחלזונות, כשהיינו צעירים, על מנת שיגיחו מחוריהם ! 

ואם אמרנו חלזונות – אמרנו צרפת, הצרכנית הגדולה בעולם. כ-400 חוות גידול, בעיקר באזור בּוֹרְגוֹנְיֶיה, שם מגדלים את החילזון החום, ובאזורים לַנְגֶדוֹק-רוֹסִיוֹן וקַאמַארְג, את החילזון הלבן. 

הגידול מתנהל ב-3 צורות: או בשטח פתוח (אך תָּחוּם), או במבנה סגור (כמו חממה), או בשילוב של שניהם יחד. המזון שלהם, קמחים של חיטה, שעורה או תירס, דומה במקצת למזון תרנגולות.

בעת העתיקה, הרומאים והיוונים אהבו מאד לאכול בֶּרָאלָאך, הצרפתים, בעיקר באזור העיר מוֹנְפֶּלְיֵיה, לה נייחד גם כתבה זו, הפכו את זה למעדן, וליאורה'לה שלנו, טרחה והכינה לכם מתכון מיוחד כדי להכין אפריטיף טוב, או מנה ראשונה טעימה. 

המיצרכים: 

אפשר לחשב כ-30 חלזונות לאדם. 

ההכנה: 

שוטפים אותם תחת הברז ומשרים במשך כ-12 שעות עם הרבה מלח ושתי כוסות חומץ. 

אחר כך מסננים אותם ומבשלים במי מלח וזר עשבי תיבול. רצוי גם להוסיף כמה ענפי שומר. מבשלים כ-3 שעות. 

מסננים וחורצים את הקליפה על החלק שממול לפתח. 

הכנת הרוטב: 

משחימים 4-5 בצלים קצוצים בשמן, בסיר או במחבת. מוסיפים 3 עגבניות קלופות ומרוסקות, 3 שיני שום, פטרוזיליה קצוצה דק, ו-3 כוסות יין לבן יבש. מוסיפים זר עשבי תיבול.  

מביאים לרתיחה קלה וזורקים פנימה את החלזונות. אם הרוטב אינו מכסה את החלזונות מוסיפים מים עד כדי כיסוי.  

מבשלים על אש קטנה כשעה. מסירים מהאש, מגישים על צלחת ומוצצים/שואבים את תוכנם. 

ויש המכינים אותם בצורה הכי מהירה ופשוטה: משרים אותם 5 דקות במים קרים ולאחר מכן מבשלים כ-20 דקות. מניחים להתקרר. זולפים שמן זית ומעט פלפל שחור.  

ההנאה - מובטחת !

ברובע אֶקוּסוֹן ECUSSON ובאֶסְפְּלַנַד אירופה תמצאו שפע מקומות בהם ישמחו להגיש לכם את המאכל המייצג הזה. הבה נתייר קצת.

L'ECUSSON 

אין ספק כי זהו הרובע היפה-הראשי-התוסס-המרכזי-המושך ביותר של העיר מוֹנְפֶּלְיֵיה

רובע עשיר בהיסטוריה עשירה, שמהווה את העיר העתיקה של מוֹנְפֶּלְיֵיה, ומספר באמצעות הרחובות, הסימטאות והמבנים את סיפורה של העיר כולה. 

רובע חי-נושם ובועט 24 שעות ביממה, ממש כמו תל-אביב שלנו, עם שפע של בארים ומסעדות.

מרבית האתרים החשובים שבעיר, מרוכזים ברובע זה, אודותם כתבנו בכתבות הקודמות: פלאס דה לה קומדי, פלאס דה לה קַאנוֹרְג, כיכר שוק הפרחים, פלאס זַ'אן ז'וֹרֵס, כיכר סנט-אַן, כיכר סנט-קוֹם, טיילת שארל דה-גול, קתדרלת סנט-פייר, מוזיאון פאברה, שער הנצחון ומגדל בָּאבּוֹט.

ESPLANADE DE L'EUROPE

הכיכר הקשתית היפהפיה הזאת, ממוקמת במזרח העיר מוֹנְפֶּלְיֵיה, על גדת הנהר לֶז LEZ, הרחק מן ההמון הסואן והרועש של רובע אֶקוּסוֹן ,ECUSSON כשבמרכזה בולט פסל יווני-רומי, הניצחון המכונף של סַמוֹטְרַאקִי.

הכיכר שטופת השמש, המרחבים, המדשאות ושפע המסעדות שמסביב, מושכים לכיכר במשך היום מבוגרים וצעירים כאחד. ובערבים, בקיץ, קונצרטים, חגיגות, מופעים, תערוכות ופסטיבלים. והכי-עדיף, לבוא בימי ראשון, כי אתרי החנייה שמסביב – חינם !

MUSEE SAHARIEN 

מי שאוהב את המדבר וחווית החיים בו, מוזמן לבקר ! 

מוזיאון ייחודי זה, שמוקדש כולו למדבר סהרה, לתושביו ואורחותיהם, נמצא בפרבר מצפון לעיר מוֹנְפֶּלְיֵיה, בשם CASTELNAU-LE-LEZ. 

שלושה משוגעים לדבר, גנרל לפרין ותיאודור מוֹנוֹד, שתרמו אוספים גדולים, בעבודה ממושכת של שנים רבות, וביוזמתו ותרומתו של ברנרד אדל, בכיר במנהלת חבל לנגדוק-רוסיון, מכונאי וטייס בעברו, שחצה פעמים אין-ספור את הסהרה (כולל בראלי פריז-דאקאר בשנת 1984), נחנך המוזיאון בשנת 2014. 

מתפרש על 2 קומות: בקומה העליונה, החלק האתנולוגי ונושא האוכלוסיה, ובתחתונה, המחקרים הגיאולוגיים והפיתוח בנושאי כלכלה, חקלאות והשקייה. 

למתעניינים, סיורים מודרכים במוזיאון, מוזנקים מידי שעתיים, במהלכם נחשפים המבקרים לחיי הנוודים, לחפציהם היום-יומיים ותכשיטיהם המרהיבים.

SENSAS MONTPELLIER 

השגעון החדש הזה, שתפס תאוצה בכל הערים הגדולות בצרפת – הגיע גם למוֹנְפֶּלְיֵיה ! וממוקם מדרום-מערב לפְּלַאס דֶה לָה קוֹמֶדִי. זהו טרנד חדש שבא לתפוס את מקומם של "חדרי הבריחה", שמעניק חוויה חושית הזויה למשתתפים !

מיועד למשפחות, אירועי יום הולדת, קבוצות חברים סגורות, ימי גיבוש לעובדים במפעל, מסיבת רווקים/ות וכדומה. 

המשתתפים מוכנסים בקבוצות של 4 עד 12 איש לחדר חשוך, למשך כשעתיים, ונוטלים חלק במסע חושי זרוע חידות, במהלכו עליהם להפעיל את יתר 4 חושיהם, המישוש, הטעם, ההרחה והשמיעה, על מנת ליהנות מההתרגשות, התחושות והצחוקים המובטחים !

SALINS DE FRONTIGNAN 

תקראו להם אגמונים, ביצות, אגני מים או בריכות, בסופו של דבר, מדובר בביצות מלח, שהיו בשימוש עד שלהי המאה ה-20, וכיום הן שמורת טבע ובית גידול לבעלי כנף כמו פלמינגו.

הבריכות ממוקמות בצד המזרחי של העיירה פְרוֹנְטִינְיַאן, ועדיין ניתן למצוא בהן מבנים, נטושים אמנם, ששימשו את כריית המלח ואחסונו, תעלות מים, כלונסאות לתיחום ולסימון. 

בלשכות התיירות של פְרוֹנְטִינְיַאן והעיירה סֶט SETE הסמוכה, ישמחו להציע לכם מגוון של סיורים בשטח, בשבילים והסוללות שבין הבריכות, עם מדריך צמוד, שיעשיר אתכם בידע אודות ההיסטוריה של עבודות כריית המלח במקום, החי והצומח.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.