עוגת שוקולד צרפתית קלאסית, שאינה מכילה מרכיבים רבים, אף לא מכילה קמח (מתאימה לפסח). לעומת זאת, יש בה עושר של חמאה ושוקולד טוב, ואווריריות של מוּס.
זהו אחד הקינוחים המועתקים ביותר בעולם, פרי המצאתו של השף מִישֶׁל בְּרָאס, שף מקומי ידוע מהכפר לַגִיוֹל LAGUIOLE מאזור אָבֵיירוֹן AVEYRON שבדרום צרפת. לכפר זה נייחד כתבה זו !
וליאורה'לה שלנו, כבר מוכנה לפנק אותנו עם מתכון להכנת עוגה זו !
המיצרכים:
200 גרם שוקולד מריר איכותי
200 גרם חמאה
1 כוס סוכר
6 ביצים גדולות מופרדות
1 כף עמילן תירס
1 כפית חמאה לשימון התבנית
ההכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות.
משמנים תבנית עגולה קפיצית בקוטר 23 ס"מ.
ממיסים במיקרו שוקולד עם החמאה.
מקציפים חלבונים עם סוכר.
מוסיפים את 6 החלמונים אל השוקולד המומס והחמאה במהירות. מוסיפים את עמילן התירס תוך בחישה, ואחר כך בעדינות, את הקצף.
מעבירים לתבנית האפיה ואופים כ-25 דקות, או עד שהעוגה נראית תפוחה והקצוות סביב מתקשים. לפני שמוציאים מהתנור בודקים שמרכז העוגה עדיין לא יציב. זה הזמן להוציא מהתנור ולהניח על רשת צינון.
מצננים בחוץ כ-15 דקות.
העוגה נאכלת כשהיא חמה (כשמירקמה נוזלי), או פושרת (עם מירקם רך) וגם אחרי שהייה במקרר. (או אז מירקמה יהיה מוצק הרבה יותר).
ובמעבר חד, מהחלק הגסטרונומי – לחלק התיירותי.
לַגִיוֹל ממוקם בלב פארק הטבע האזורי של אוֹבְּרָאק, עם 1200 תושביו, והינו הכפר הגדול ביותר במחוז זה ובירתו. שמו של הכפר הולך לפניו בזכות הסכינים המיוצרים בו, הגבינות, הויסקי המקומי וגזע הפרות האוֹבְּרַאקִי.
AUBRAC
37 ישובים, כפריים ברובם, מהווים את אזור אוֹבְּרָאק, או נכון יותר לומר רמת אוֹבְּרָאק, שממוקמת בחלק הדרומי של מרכז צרפת. זו רמה וולקנית שופעת סלעי גיר וגרניט, שפסגותיה מגיעות ל-1400 מ' ויותר, עד כי חלקן מהוות אתרי סקי בעונת החורף.
האזור ירוק בכל ימות השנה (נחשב לאזור הצומח מהעשירים ביותר באירופה !), שופע מים ונחלים, ביצות ואדמת כַּבּוּל, ומהווה בית גידול אידיאלי לגזע הבקר המקומי של אוֹבְּרָאק, הידוע בכל העולם. לפיכך, גידול הבקר והסחר בבשרו, מהווים ענף הכנסה עיקרי.
רמת אוֹבְּרָאק מהווה תחנה חשובה בדרכם של הצליינים לסנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד. אך גם יעד תיירותי מושך, עם שלל אתרי טבע כמו אגם סט. אַנְדֵאוֹל, מפל סַלְטוּ, מפל דֶרוֹק, קניון בּוֹזוּל וסִיגנְַל מֵיילֵבְּיוֹ.
SIGNAL DE MAILHEBIAU CASCADE DU DEROC CASCADE DU SALTO
CANYON DE BOZOULS LAC DE SAINT ANDEOL
ומבין 37 הכפרים המעטרים את רמת אוֹבְּרָאק, מומלץ לבקר 11 מהם.
COUBISOU, ESTAING, ESPALION, LA CANOURGUE, MONTPEYROUX, ST.-CHELLY-D'AUBRAC, PEYRE EN AUBRAC, ENTRAYGUES-SUR-TRUYERE, ESPINASSE, LAGUIOLE, SOULAGES-BONNEVAL
הכפר לַגִיוֹל
הכפר אוֹבְּרָאק
LE COUTEAU DE LAGUIOLE
שמה של תעשיית סכיני לַגִיוֹל – הולך לפניה. וזה הולך עם יוקרה (עם שם שֶחרוּת על להב הסכין) או בשל הידית העשויה מעץ יקר כזיִת, סִיסָם, רוֹזְווּד ועוד.
בשנת 2027 ימלאו 200 שנה להולדת הסכינים הלַגִיוֹלִיִים, פרי המצאתו של צעיר בשם פְּיֵיר-זַַ'אן קָלְמֶלְס, שנהג להקשיב לסיפורי אבותיו וזקני הכפר, אודות הנַבָאגָ'ה, סכין ספרדית. בהשראת הסיפורים, הפעיל את דמיונו, ולקח את הסכין המקומית, הקַפּוּצָ'דוֹ, ונתן לה את ה"לוּק" הנוכחי.
ומכאן – השמים הם הגבול. סכו"מים, אולרים, חולצי פקקים וכלי חיתוך שונים, קיבלו את העיצוב המקומי, שכה מאפיין ומבדיל אותם, מאחרים.
LE GRENIER DE CAPOU
חגיגה לחובבי המציאות והענתיקות !
בכפר הקטן סוּלַאז'-בּוֹנֶוַאל SOULAGES-BONNEVAL מערבית ללַגִיוֹל, נמצא "מוזיאון מורשת" מרשים, שמשתרע על שטח של כ-1200 מ"ר, מנוהל על ידי משפחת קַאפּוּלָאד CAPOULADE ומכיל אלפי חפצים, מה שנקרא אצלנו: אַלְטֶע זַאכֵן. מכלי עבודה ועד מכוניות ישנות משומשות, מרהיטים ישנים, עגלות, מזחלות, קיני צפרים ועד כלי בית.
גִיוּם קַאפּוּלָאד, אבי המשפחה, במהלך סיור בן שעה במקום, ירתק אתכם, בחמימות ובידידות, בסיפורים אודות החפצים השונים שקובצו לכאן על ידי 4 דורות של אספנים כפריים מקומיים.
LA STATUE DE TAUREAU
האגדה אומרת, שנגיעה בפסל השור הזה, שניצב מאז אוגוסט 1947 בלב הכפר לַגִיוֹל, מביאה למזל, לפוריות ולסיכוי להינשא.
אך זו בוודאי לא הסיבה העיקרית להחלטה על עיצובו והצבתו של פסל הברונזה הזה, שגובהו 1.80 מ' ואורכו כ-3 מ', אלא המחווה לשור מהגזע האוֹבְּרַאקִי, המהווה סמל של דינמיקה טריטוריאלית מקומית, ביחד עם היותו עמוד תווך של הכלכלה המקומית.
מלאכת העיצוב הוטלה על ז'וֹרְז' לוּסְיֶאן גוּיוֹט, אמן-פסל יליד פריז, שהתמחה באותה עת בעיצוב פסלי חיות שפזורים בכל רחבי צרפת. בית המלאכה בו נוצק הפסל נמצא בלב אזור מוֹנְמַרְטְר בפריז, שם נהג להיפגש ולהסתופף בחברת אמנים נוספים, כפאבלו פיקאסו, הנרי מאטיס וגיום אפולינר.
DISTILLERIE TWELVE
השנה היא 2013, במהלכה, 12 חברים משוגעים לדבר, מחליטים להקים בכפר לַגִיוֹל מזקקה מקומית לויסקי ולרוּם, בהשראת סקוטלנד ואירלנד, מולדות הויסקי, לחדש בכך מורשת מקומית קדומה, ולקשר בין האבות, המייסדים והמסורת, לבין המודרניות.
אדמת המקום, מי הביצות, הצמחיה העשירה ומזג האויר הנעים (בגובה 1000מ'), בדומה לנעשה במדינות הנ"ל, דרבן את החבורה להתמקם בבנין הכנסיה הישן, ומזה 10 שנים שהם מייצרים 12 מותגים שונים של ויסקי (אחלמה, בזלת, אלבריזה, אוונטורין, אלמנדין וכו'), בנוסף לייצור רוּם, כאשר הויסקי מיושן בחביות עץ אלון לפחות 5 שנים.
הביקור במזקקה, בתיאום מראש, מרתק וחושף את כל הליכי הייצור, מִשְׁלב חליטת השעורה, דרך הזיקוק, ועד לתהיך היישוּן.
PINTADE
ולסיום הפרק הזה של לגיול, לא נוכל להתעלם, ממאכל מסורתי נוסף הנהוג באזור אוֹבְּרַאק הוא הפִּינְטָאד, הפְּנִינִית, עוף שנחשב אצלנו למאכל כשר בהחלט. בשר הפְּנִינִית מוגש עם שׁוּקְרוּט טעים באופן מפתיע, במילוי חתיכות גזר מבושל בשומן ברווז.
